יום ראשון, 27 במרץ 2011

האוטו שלנו גדול וירוק

יום חמישי, 24.3
אחרי עוד לילה לבן, ב-4 בבוקר כולם כבר היו ערים ושי יצא לריצת בוקר/לילה
ב-5 ומשהוא הוא חזר, ואני יצאתי לריצה שלי שכבר הסתיימה באור יום.
אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לטייל בגנים הבוטאניים היפים והגענו ל"כסא של גברת מקוואיר", עוד נקודת תצפית מפורסמת על בית האופרה והגשר. אנחנו ועוד עשרות תיירים יפניים. 


 משם המשכנו לבית האופרה עצמו ונכנסנו לסיור מודרך שמתאר את תהליך הקמתו ומאפשר הצצה לאולמות השונים. סיור מרתק ואולמות מאד מרשימים!
עמית הבינה את כל ההסברים, רועי נזקק לתרגומים ועינב התנהגה למופת ורק חיכתה שנראה כבר אופרה.
אחרי הסיור העייפות שוב הכריעה אותנו (ובעיקר את עינב שלא הפסיקה להתבכיין מכל שטות) וחזרנו לחדר לשינת צהריים מקוצרת.. 

  
אחה"צ ביקרנו באקווריום של סידני. גולת הכותרת של המקום הם 2 אקווריומים ענקיים, באחד דגים גדולים ולא מסוכנים ובשני כרישים, שבתוכם עוברות תעלות שקופות כך שהמבקר בעצם מרגיש "בתוך המים" כשכרישי ענק עוברים סנטימטרים מעליו. התחלנו עם האקווריום של הדגים הטובים והתלהבנו מהדוגונגים החמודים (סוג של יונק ימי גדול - כמו פרת ים). אח"כ עברנו לאגף הכרישים. עינב ועמית פחדו ולא רצו להיכנס אבל לאט-לאט הן העזו ולבסוף אפילו התלהבו ונהנו מאד מאד.

 

באקווריום יש גם שונית ענקית שישבנו מולה שעה אורכה ומצאנו את נמו, דוגית ושאר חבריהם. יכולנו לשבת שם עוד שעות.
בקיצור, מקום מרתק ומומלץ מאד!!


יום שישי, 26.3
עוד לילה לבן עבר על כוחותינו העייפים..
הבוקר נפתח בהתלהבות רבה בעקבות הנצחון המרגש של מכבי ת"א כדורסל אותו ראינו בלייב דרך האינטרנט (רועי דרש).
בכלל זה המקום לציין שהאינטרנט הזה פשוט מדהים והופך את העולם למקום באמת קטן והסקייפ מאפשר לילדים לנהל שיחות ארוכות עם הסבתות ועם החברים. אנחנו מאד מקוים שגם בהמשך יעמוד לרשותנו רוחב פס מתאים..

הגיע הזמן להתחיל לחפש רכב וקרוואן, ולכן את היום התחלנו בסיור מכוניות ברחוב קינגס קרוס. למדנו את השוק ולאט לאט הבנו מה האופציות שעומדות לרשותנו בתקציב הקיים.

משם המשכנו ברכבת ואוטובוס לחוף בונדאי היפה והמפורסם. חוף נקי ויפהפה מלא גולשים חתיכים שמנסים לתפוס גלים. הילדים ניכנסו להתרחץ בים הקפוא ואנחנו נשארנו להשתזף על החוף ולבהות בנוף (הטבעי והאנושי)


אחרי ארוחת הצהריים יצאנו במסלול הליכה של כ-5 ק"מ שיורד דרומה מחוף בונדי עד לחוף קוג'י. המסלול הוא סוג של טיילת סלולה (מלאה רצים ורצות - כרגיל) שעובר לאורך הים על גבי מספר גבעות ודרך שורה של חופים יפהפיים. לאורך המסלול פזורים גם מתקני כושר לשימוש חופשי. תהיו בטוחים שהילדים ניסו את כולם. הנוף לאורך כל הדרך - מקסים! אחד הדברים שהלהיבו את הילדים הן בריכות מי ים שהאוסטרלים בונים ממש בים בצמוד לחופים סלעיים וסוערים ומלאי גולשים, כך שילדים יכולים להשתעשע במים ואחרים יכולים לשחות (יש מסלולי שחיה ממש כמו בבריכה).  


חזרנו לחדר שפוכים וב-7 בערב כל הילדים כבר נרדמו, מה שלא קרה בביתנו כבר שנים (אם בכלל), בעוד אנחנו (ההורים) המשכנו להתעסק בחיפוש רכב

יום שבת, 27.3
אחרי שנירדמו כל-כך מוקדם ב-4 בבוקר הילדים כבר התעוררו..
שי ואני ניצלנו את ההשכמה המוקדמת ויצאנו ביחד לריצת בוקר/לילה. הגענו עד לגשר המופרסם, חצינו אותו, ראינו את בית האופרה גם בלילה וחזרנו. היה מגניב!

בבוקר שוב חזרנו לאזור קינגס קרוס ובחרנו לנו רכב. פורד פלקון אוסטרלי. סטיישן גדול וירוק (בקבוק) עם פס צהוב. מכוער, אבל סוס עבודה.. ביום רביעי נקבל אותו אחרי שכל עינייני הרישיון והעברת הבעלות יסודרו.
מזל טוב! נקווה (מאד מאד) שהוא ישרת אותנו בנאמנות!

אחרי שיבשנו קשות את הילדים (שהתנהגו למופת), הלכנו משם לשוק פדינגטון שמתקיים בימי שבת. שוק נחמד בסגנון שוק נחלת בנימין. עמית עברה דוכן דוכן ובדקה את כל המוצרים
חזרנו לחדר לנוח והצלחנו לא לישון!!


על מנת למשוך את הילדים לצאת שוב החלטנו ללכת ללונה פארק. אין ספק שזה היה תמריץ טוב שהצליח להחזיק אותם ערים. הלונה פארק עצמו קטן וחמוד. גלגל ענק, מכוניות מתנגשות, תמנון, רכבת הרים וכמה מתקנים לקטנים. הכניסה חופשית, אבל כל מתקן עולה 10$(!!). הילדים השתוללו ונהנו מאד ועינב הכריחה את שי לעלות איתה לרכבת הרים ואותי לעשות איתה את התמנון (איזה בחילה..)


בשניה שיצאנו משם עינב נרדמה ואת כל הדרך חזרה היא עשתה ישנה על הידיים של שי. הגדולים נרדמו ברגע שחזרנו לחדר ו..סופסוף ישנו כולנו עד 7 בבוקר. לילה שלם! איזה אושר!!

יום רביעי, 23 במרץ 2011

לטיול יצאנו

יום ראשון, 20.3, פורים
הבית נקי ומסודר
אלפי התיקים ארוזים ומוכנים ליד הדלת, ההתרגשות בעיצומה
כל היום קיבלנו טלפונים וSMSים מחברים, וחברים של הילדים באו להיפרד מהם
ב-5 כל המשפחה מתייצבת לפרידה נרגשת. חיבוקים, נשיקות והרבה דמעות
נוסעים לשדה..

יום שני, 21.3
28 שעות הזויות בדרכים: שתי טיסות ארוכות ו-5 שעות המתנה בהונג-קונג
לא יודעים אם זה יום או לילה, לא יכולים לשבת יותר, כבר לא מסוגלים להירדם, לא רוצים לראות יותר אוכל של מטוסים ובטח שלא לאכול אותו..
אבל כמו כל דבר, גם היום הארוך הזה מסתיים!

יום שלישי, 22.3
ב-8 בבוקר מגיעים לסידני
לשמחתנו אלפי התיקים מגיעים בשלמות ובמהירות ואנחנו עוברים בזריזות את המכס (למרות או אולי בגלל שהצהרנו שהבאנו אוכל ותרופות)
מגיעים למלון בסידני שפוכים מעייפות אבל החדר/דירה עדיין לא מוכן אז יוצאים לטיול רגלי בנמל שמזכיר את הנמל בת"א. קונים לילדים גלידה, חוזרים למלון וכולנו נופלים לשנת צהריים ארוווווכה, 5 שעות!



ב-5 אני מתעוררת ובקושי בקושי מצליחה להעיר את ארבעת הפגרים שמסביבי
שוב יוצאים לטייל בעיר. עולים למגדל הגבוה של סידני לתצפית מדהימה על העיר, בדיוק בשקיעה!
הכרטיס כולל גם כניסה לסרט 4D על אוסטרליה, אבל דקה אחרי שהוא מתחיל מפנים אותנו מהאולם בגלל אזעקת שריפה. נחזור אליו מחר..



משם אנחנו ממשיכים לשוטט בסימטאות הרוקס ורואים את כל הפאבים מלאים באוסטרלים עליזים
חוזרים לחדר ולמרות שנת הצהריים הילדים ישנים טוב גם בלילה
שי מתעורר ב-4, ורק אני לא ישנתי בכלל..

יום רביעי, 23.3
אחרי לילה די לבן, ב-6 בבוקר כבר התייצבנו בסופר
מכינים ארוחת בוקר מדוגמת וחוזרים למגדל הגבוה כדי להשלים את הסרט מאתמול. הסרט נחמד ומצליח להפחיד את הילדים.
משם לבנק, מעכשיו יש לנו כרטיסי אשראי מקומיים. ויש גם מספר טלפון מקומי למעוניינים
מזג האויר מעולה! יום חם, שמש, שמיים כחולים ולח בדיוק כמו בקיץ בת"א.
מגיעים למפרץ ומתפעלים מבית האופרה המדהים. והוא באמת מדהים! - מכל זוית ומכל מרחק.
עולים לגשר של סידני, צופים על המפרץ הציורי (ושוב מתפעלים מבית האופרה), חוצים לצד השני תחת השמש הקופחת וחוזרים לחדר ברכבת התחתית.
שוב נופלים לשנת צהרים ארוכה, הפעם רק 3 שעות, מסתבר שאנחנו עדיין עמוק בתוך הג'ט לג



אחרי הצהריים יוצאים לצד השני של העיר. מטיילים בטיילת היפה של וולומולו (מזכירה מאד את המרינה בהרצליה - כולל היאכטות המפוארות) ומוצאים את דוכן הפאי המפורסם של הארי (אתר חובה לכל חובבי המירוץ למיליון).
משם מעפילים בעשרות מדרגות לקינגס קרוס ומטיילים באזור שוקק חיים בין פאבים, מסעדות, אכסניות ו.. חנויות סקס (שילוב מעניין)
חוזרים לחדר בתקווה לישון בלילה..



חייבת לציין לטובה את הגמדה שהולכת נהדר (ובהחלט הלכנו היום הרבה אם לא המון), אבל לא סותמת את הפה לרגע.. :-)
ועוד משהוא - העיר מלאה ברצים! כל הזמן, בכל שעה. מוציאים לנו את העיניים

יום ראשון, 6 במרץ 2011

אוטוטו...

שבועיים לפני..
שום דבר עוד לא מוכן, אבל סופסוף מתחילים להפנים שאוטוטו זה קורה ומתחילים להתרגש