זמן סוכר

יום רביעי, 8.6

בבוקר אנחנו חוזרים במעבורת לטאונסוויל ואל ויקטוריה שחיכתה לנו בסבלנות. מתחברים ומתחילים לנסוע צפונה לכיוון קיירנס. צפונית לטאונסוויל משתערת ארץ הסוכר ואכן אנחנו נוסעים בין שדות ירוקים וגבוהים של קני סוכר פורחים.

טאונסוויל - מבט מהמעבורת החוזרת

שדות של קני סוכר

צפונית לטאונסוויל יש שמורת טבע גדולה שנקראת פלומה. מה שמאפיין את השמורה הזו הם מפלי המים הרבים שיש בה והבריכות הטבעיות המדהימות שאפשר להתרחץ בהן. התחנה הראשונה שלנו היאBig crystal creek  מקום נחמד ויפה אך לא עשה לנו חשק להיכנס למים ולכן המשכנו לנסוע עוד קצת עד ל-Rock slides. שם אנחנו ממהרים ללבוש בגדי ים וטובלים במים הקפואים. פינת חמד אמיתית!! למרות שגם התחנה הבאה שלנו, Little crystal creek, הייתה תחנה יפהפיה ועשתה לכולם חשק, אף אחד מאיתנו לא נכנס שוב למים הקפואים. רק צפינו במפל ובמתרחצים האחרים ונהננו גם כך

ביג קריסטל קריק:

סלייד רוקס:

ליטל קריסטל קריק:

אחר הצהריים התמקמנו בקמפינג בשמורה. הילדים ראו סרט ואני יצאתי לרוץ לאורך ה-crystal creek בין שדות של קני סוכר, כששי מלווה אותי ברכב.

יום חמישי, 9.6

את היום אנחנו מתחילים בטיול למפלי ג'וראמה. צועדים במסלול נחמד מאוד שמטפס בעלייה די תלולה אל תצפית מרשימה ביופייה על המפלים. המים נופלים בשורה של מפלים מדורגים מגובה רב ומרשים מאד. קצת מתחת לתצפית יש בריכה טבעית נחמדה שאפשר להתרחץ בה. למרות שמעונן חם והלחות גבוהה, כך שהילדים מיד צוללים אל תוך המים הקפואים בעוד אני ושי רק משכשכים רגליים. המפלים האלו היו התחנה האחרונה שלנו בשמורת הטבע היפה הזו!!

ממשיכים צפונה. הכל מסביבנו ירוק לגמרי. אנחנו נוסעים בין שדות של קני סוכר כשאחריהם מימין מציץ מדי פעם הים ומשמאל מתנשאים הרים המכוסים ביערות גשם. מגיעים לטאלי המפורסמת כעיירה שבה ירד הכי הרבה גשם אי פעם באוסטרליה. בכניסה לעיירה עומד מגף ענק בגובה כ-8(!) מטרים לציון כמות הגשמים. טאלי היא גם בירתה של ארץ הסוכר ופה אנו למדים כי באזור מייצרים כ-2 מיליון טונות של סוכר בשנה!!

ממשיכים צפונה, מתמקמים בקמפינג נחמד באיניספייל, כ-60 ק"מ דרומית לקיירנס, והילדים אפילו הספיקו לטבול בבריכה.

יום שישי, 10.6

לקיירנס אנחנו מגיעים מוקדם ומתמקמים בקמפינג הכי מפואר שיש, היחידי עם 5 כוכבים. הילדים, בהתרגשות רבה, יוצאים מיד לבדוק את כל נפלאות הקמפינג. אחרי שכולם נרגעו אנחנו נוסעים לעיר. עוד עיר נופש באוירה רגועה ונעימה. שוב טיילת יפה ומושקעת, הפעם ליד חוף בוצי ואסור לרחצה. לאורך הטיילת פארק גדול עם מתקנים לילדים ובהמשך בריכת מי ים גדולה ויפהפיה. הילדים בודקים את כל המתקנים שבפארק ורק אחרי שעה ארוכה אנחנו ממשיכים דרומה לאורך הטיילת אל מרכז העיר, שם אנחנו מזמינים שיט לשונית המחסום הגדולה.

חוזרים לקמפינג, הילדים ממהרים אל פארק המים שבתוך הקמפינג ואני יוצאת לרוץ ברחובות קיירנס. 

יום שבת, 11.6

יום של בטלה! הילדים בכלל לא יצאו מהקמפינג והיו עסוקים כל היום באטרקציות הרבות שהוא מציע: פארק מים, טרמפולינה, מתקני משחקים, מיני גולף, פינג-פונג ועוד ועוד. אני נסעתי בבוקר לעיר על מנת להסתפר ולערוך קניות בסופר ושי נסע אח"כ על מנת לקנות מפסק חדש למקרר של ויקטוריה.

את שאר היום העברנו בטורניר מיני גולף משפחתי, במשחקי פינג-פונג עם רועי ובצפיה משותפת בסרט שהוקרן בערב בקמפינג.

יום ראשון, 12.6

אנחנו משכימים ויוצאים לטיול מאד מאד תיירותי לעיירה בשם קוראנדה. הנסיעה לשם היא ברכבת שנוסעת במסלול שנסלל בעמל רב במשך כ-40 שנה, עוד באמצע המאה ה-19. בתחנת הרכבת יש מוזיאון המתאר את תהליך הבניה הידני והארוך ואת החיים הקשים של הפועלים. הרכבת מתפתלת לאיטה בעליה בין ההרים, נוסעת בגשרים ארוכים מעל כמה נהרות, עוברת ליד כמה מפלים ועוצרת לתצפית על מפלי ברון המרשימים.

מגיעים לקוראנדה, עיירה קטנה ותיירותית להחריד. האמת היא שאין הרבה מה לחפש בה. אנחנו מטיילים קצת בשווקים, מחליטים שלא להיכנס לגן החיות וחוזרים לקיירנס. הנסיעה חזרה היא ברכבל שעובר גבוה גבוה מעל יערות הגשם ומשקיף על נופים יפהפיים של הים מצד אחד ויערות הגשם, נחלים ומפלים בצד השני.

היה בהחלט שווה לנסוע בגלל חווית הנסיעה בכלי הרכב השונים ובגלל הנוף המדהים שנישקף לאורך כל הדרך - וזה נכון לגבי שני הכיוונים!

תחנת הרכבל נמצאת בצפון קיירנס ואנחנו מנצלים את ההזדמנות וקופצים לטיילת המנגרובית. שם מחכה לנו מסלול הליכה בנוי מעץ, המוגבה מעט מעל לקרקע. הקרקע כולה שחורה, בוצית ודי מסריחה מריקבון ורואים המון המון שורשים של עצים והמון חורים של סרטנים. הצמחיה המנגרובית היא צמחיה מיוחדת שמסוגלת להתמודד עם הצפות ועם מים מלוחים (מי ים).

אחרי הטיולון אנחנו חוזרים לטיילת של קיירנס והפעם הישר ללגונה (הבריכה). אחרי 3-4 ימים מעוננים, אך חמים, היום השמש שוב זורחת, הלגונה מלאה במתרחצים והדשא שלידה מלא בחתיכים וחתיכות שמשתזפים. אנחנו בקושי מוצאים לנו פיסת דשא פנויה והילדים מיד נכנסים למים, בעוד אני ושי מתפעלים מהנוף, מהאוירה ומשלל התוכים הצבעוניים שמתעופפים מעלינו בקולי קולות.

 יום שני, 13.6

היום אנחנו מפליגים לשונית המחסום הגדולה (ה-great barrier reef). לכן אנחנו שוב משכימים, עוזבים את הקמפינג המפנק שלנו ועולים על סירה גדולה. ההפלגה לשונית אורכת כשעה וחצי. בדרך הלוך הים קצת גלי וכמעט כולנו (חוץ משי) מרגישים רע. עינב נרדמת על הספסלים שבפנים בעוד אני ו-2 הגדולים עולים לסיפון לנשום אויר צח, מה שבהחלט עוזר לנו ומצדיק את הרוח הקרה ואת השפריצים שאנחנו חוטפים מדי פעם. מגיעים לשונית ועוגנים ליד רפסודה ענקית שעומדת שם באופן קבוע. יש הרבה שיוטים שונים שיוצאים לשונית, אנחנו בחרנו בשיט שמגיע לכזו מן רפסודה על מנת שתהיה לנו קרקע יציבה מתחת לרגליים וכדי שגם לרועי ועינב יהיה מה לעשות לאורך היום. מגיעים לרפסודה, מקבלים חליפות צלילה (בגלל המים הקרים) ואני מיד יורדת לצלילה. צלילה ראשונה שלי מאז ההריון עם עמית (13 שנים!). בדקה הראשונה זה בהחלט מפחיד ומלחיץ, אבל אז הכל חוזר אלי ואני נרגעת לגמרי ונזכרת למה כל-כך אהבתי לצלול. איזה כיף! השונית פשוט יפהפיה! המון דגים ואלמוגים במיליון צבעים. מקסים!!

בינתיים, למעלה, שי והילדים מתארגנים ויורדים לשנרקל. כן,כן אפילו רועי. שי עטף לו את היד ב-5-6 שקיות והמון נייר דבק, הילד נכנס לים, שנירקל כמו גדול והגבס נשאר יבש! עינבי מסתבכת עם השנירקול, אבל היא מצליחה לצוף (עם חליפת הצלה) ולהסתכל לתוך המים בעזרת המשקפת בריכה שלה. בשונית גדל גם דג תוכי ענקי במיוחד, כ-2 מטרים אורכו, שקוראים לו ווילי. עמית ורועי מלטפים אותו ומצטלמים איתו. כשאני חוזרת מהצלילה הילדים בדיוק מסיימים לשנרקל.

אחרי ארוחת הצהריים שי ועמית יוצאים לספארי שנירקול לאורך הקיר החיצוני של השונית. מסע של 50 דקות במורד הזרם. אני נשארת עם עינב ורועי על הרפסודה ואנחנו יוצאים להפלגה בחצי-צוללת. שטים כשאנחנו יושבים מתחת למים ושוב רואים המון דגים ואלמוגים – הפעם מבלי להירטב. חוזרים לרפסודה והפעם תורי לעטוף ולניילן את רועי ואז שנינו יורדים לשנרקל ביחד, בעוד עינבי נשארת להשתזף על הסיפון. גם כשמשנרקלים השונית יפה וצבעונית ורואים המון דגים. פשוט תענוג!

שי ועמית חוזרים מלאי התפעלות. היא מהשונית ומהדגים והוא ממנה..

מתקפלים ומפליגים חזרה לחוף, הפעם הים חלק וההפלגה רגועה לגמרי. ב-5 אנחנו מגיעים לקיירנס, נכנסים לרכב ונוסעים שעה צפונה עד לפורט דאגלאס. שם אני מארגנת ארוחת ערב של שאריות, מהאוכל שעוד נותר בארונות, וכולנו נופלים לישון שפוכים אך מרוצים מאדדדדד!! היה יום מקסים!!