יום חמישי, 14 באפריל 2011

האגם המוזהב

יום שני, 4.4
בבוקר אנחנו יוצאים להכיר את עיר הבירה האוסטרלית. חונים במרכז העיר ומטיילים ברגל לכיוון גבעת הקפיטול האוסטרלית שבראשה ניצב בית הפרלמנט החדש. בנין מאד מרשים. נכנסים פנימה,  עושים סיור, רואים את הפרלמנט (הירוק) ואת הסנאט (הורוד) ולומדים קצת על מבנה השלטון באוסטרליה. עולים על גג הבנין ומשקיפים ממנו על קנברה היפה שנראית יותר כמו עיירה גדולה מאשר עיר בירה. התכנון הסביבתי מזכיר את וושינגטון. מבית הפרלמנט החדש יוצאת שדרה ארוכה וישרה שעוברת דרך בית הפרלמנט הישן ומסתיימת במוזיאון הזיכרון לחייל האוסטרלי. הנוף יפה ואנחנו יושבים על הגג, המדושא, מתחרדנים ומנשנשים. לא הייתי מזכירה את האוכל אם לא היינו פותחים שקית בייגלה, ששי קנה בבוקר בסופר, ומגלים שזה בייגל-בייגל תוצרת כחול לבן ואפילו עם הכשר בד"ץ בעברית.

מבית הפרלמנט אנחנו ממשיכים לקסטאקון - מוזיאון המדע. המוזיאון מחולק ל-7 חדרים עפ"י נושאים ואנחנו עוברים מחדר לחדר, מפעילים את המוצגים ומתלהבים. החדר האחרון הוא מיני לונה פארק שמאפשר לילדים להנות מכמה מתקנים וגם מסביר להם את החוקים הפיסיקליים שמתחבאים מאחורי המתקנים. אחד המתקנים הוא מגלשה שמדמה נפילה חופשית. עמית ועינב עושות אותה כמה וכמה פעמים בפחד והנאה. הייתם צריכים לראות את הפנים המופתעות של עינב אחרי הפעם הראשונה.. אנחנו נשארים במוזיאון עד לסגירתו ויוצאים משם מותשים אחרי כמה שעות עמוסות פעילות. מקום מומלץ בחום!
 
חוזרים לקמפינג, משחקים, קוראים, נחים ושי יוצא לרוץ
יום שלישי 5.4
יום של סידורים. שי יוצא מוקדם בבוקר להביא את האוטו למוסך לתאם בין הברקסים שלו לברקסים של הקראוון. עניין של כמה שעות ונקבל אותו חזרה רק ב-12. כשהוא חוזר אני קופצת לעיר כדי לחדש את הצבע ולהסתפר. אני מוצאת מספרה במרכז העיר ומקשקשת עם הספרית הפיליפינית שהיגרה לקנברה לפני 6 שנים. תגידו ליוסי שאין לו מה לדאוג, אני עוד אחזור אליו, אבל זו בהחלט הייתה חוויה נחמדה ונעימה. מהמספרה אני מנווטת את דרכי ברגל אל המוסך, אוספת את הרכב ולראשונה בחיי נוהגת בצד שמאל. אני וג'סטין מגיעים לקמפינג בשלום, ואני בהחלט גאה ומרוצה מעצמי. בינתיים שי מלמד את הגדולים חשבון ואנגלית ובשאר הזמן הם משחקים בקמפינג.
בצהריים אנחנו נוסעים לעיר ומבקרים במוזיאון הזיכרון לחייל האוסטרלי. בכניסה רואים כמה חיילים אוסטרליים שנראים ממש לא רציניים במן מצעד החלפת משמרות. המוזיאון עצמו מכיל בעיקר הסברים על 2 מלחמות העולם ומציג כמה טנקים, תותחים ומטוסים. עמית חוטפת דכאון וכולנו מקצרים את הביקור במקום


משם אנחנו עוברים למטבעה הממשלתית ורואים איך עושים כסף
אח"כ אנחנו מטיילים בגנים הבוטניים ומתרשמים בעיקר מהקנגורו שפתאום קפץ לביקור ומטייל לו להנאתו על המדשאה המרכזית שבגן.

אחרי סיור קצר בגנים אנחנו מעפילים לראש מגדל תצפית גבוה שניצב על הר השחור בקנברה. מראש המגדל יש נוף יפה של קנברה ושל הסביבה ושוב אנחנו מופתעים מהמרחבים הירוקים שמקיפים אותנו ומקוטנה של קנברה.
את היום אנחנו מסיימים בשיטוט בקניון הגדול של קנברה ובמדרחוב שלידו. ב-6 בערב הכל ניסגר וננעל, כולל קומת האוכל. אין ספק שקנברה היא עיר מסודרת ונוחה אבל משעממת!! או כמאמר השיר שמתנגן בראשי "כמה זה מוזר כשמתים משעמום.."


בלית ברירה אנחנו חוזרים לקמפינג לעוד ערב שקט, והפעם תורי לרוץ

יום רביעי 6.4
בבוקר אנחנו יוצאים מקנברה דרומה להרים המושלגים, שכרגע (סוף הקיץ – תחילת הסתיו) הם ממש לא מושלגים אלא ירוקים. אומרים לנו שבעוד כחודשיים הכל פה יהיה לבן. רק כדי לסבר את האוזן שטחה של השמורה הוא כשטחה של שוויץ.
אנחנו מגיעים לעיירה קטנה בשם ג'ינדרביין שיושבת למרגלות ההרים ליד חוף אגם מדהים! מתמקמים בקמפינג מושקע ומטופח 2 מטרים מהמים ולא מסוגלים להתנתק מהנוף הקסום. המקום כל-כך מזכיר לנו את וואנקה אהובתנו.. מיד אנחנו מחליטים להישאר פה לפחות שני לילות. את שאר היום אנחנו מעבירים בנחת ליד האגם כשהילדים (כמובן) גם נכנסים להתרחץ במים הצלולים והקפואים.

יום חמישי, 7.4

היום אנחנו יוצאים לטייל בהרים המושלגים. מגיעים לעירה בשם ת'רדבו, שכל גודלה 3 רחובות והיא עיירת סקי שממנה יוצאים הרבה רכבלים להרים מסביב שמלאים מסלולי גלישה בכל הרמות. עולים ברכבל כסאות לראש ההר ומשם מטיילים במסלול הליכה עד לתצפית על הר קוזיאסקו (או קוזקו בקיצור), ההר הגבוה באוסטרליה, שהוא פחות או יותר בגובה של החרמון. ההליכה קלה והנוף יפה, רק שברכבל יש רוח קרה מאד שמקפיאה אותנו.
 
אחרי התצפית אנחנו נוסעים בדרך האלפינית שחוצה את ההרים עד לאגם אחר (פחות יפה משלנו)ץ בדרך אנחנו מבקרים בפרויקט הפקת חשמל שהאוסטרלים הקימו. למרות שכרגע אנחנו מטיילים באזורים ירוקים, אוסטרליה היא יבשת די יבשה. ולכן הקימו פה רשת של 16 סכרים שמטרתם לעצור ולשמור את מי השלגים שמפשירים באביב ובקיץ ולהשתמש במים האלה גם להפקת חשמל. חתיכת פרויקט!
חוזרים לקמפינג לעוד ערב שקט וקפוא.
יום שישי, 8.4
המועצה המשפחתית החליטה להישאר עוד יום ליד האגם ולכן אנחנו מתחילים את הבוקר לאט לאט. אוכלים ארוחת בוקר בשמש מול האגם ואז מקימים על שפת האגם אוהל.

את שאר היום אנחנו מעבירים בשחיה באגם, קריאה ומשחקים, כולל כדורסל וטניס. רק אמא קפצה לקומה (העיר הקרובה), ענין של 60 ק"מ לכל כיוון, כדי לסדר את הרישום של הרכב והקראוון שניה לפני שאנחנו עוזבים את מדינת NSW  ועוברים לויקטוריה.
התחלנו להקריא לעינבי את "מעשה בלולי ה.." המקסים והיא מאד נהנית. גם 2 הגדולים סופסוף קוראים!! 
ניצלנו את היום גם לרכישת כמה שידרוגים נחוצים לקראוון. ובראשם הרכישה הלוהטת (תרתי משמע) של מפזר חום, מה שכבר שיפר את איכות חיינו בלילה האחרון. יש פה הבדל עצום בין הטמפרטורה ביום (חם מאד) ללילות הקרים.
בערב יצאנו שי ואני ביחד לרוץ בטיילת שלאורך האגם הרומנטי...

3 תגובות:

  1. כתבת על מליון עניינים אז יש לי כחצי מליון תגובות לא קשורות אחת לשניה... :-)
    *מוזיאוני מדע הם המוזיאונים החביבים עלינו. תמיד אנחנו סוגרים את המוזיאון בעצמנו, לא משנה אם גם פתחנו אותו.
    *חוץ מהמתאם הזה בין הברקס של האוטו לזה של הנגרר, כדאי לעשות גם קירור הילוכים. אולי יש לכם רכב סוס וקראוון קליל וזה לא נדרש אבל אנחנו, עם מיניואן וטנט-טריילר (שזה הנגרר הכי קל שיש לדעתי), עשינו את זה. חברים שלנו שבזמנו לא עשו קירור הילוכים (עם טנט-טריילר וטיול בהרים) שרפו לעצמם את ההילוכים. מצד שני אם ההר הגבוה באוסטרליה הוא בגובה של החרמון אז אולי לא צריך.
    *אני קוראת מוזיאון זיכרון, מטבעה ממשלתית, גנים בוטאניים, מגדל תצפית, קניון ומדרחוב ומתפעלת ואז מגיעה לסוף וקולטת שכל זה קרה בין הצהריים לערב. וואו. הרשי לי להתנשף במקומכם... (נשמע שלכם זה בא בקלילות).
    *ואז בא יום אגם. זה כבר נשמע כמו שאני יכולה להסתדר איתו.

    השבמחק
  2. פזית - אסור לך לתת לאחרים לצלם :-)

    שתי התמונות האהובות עלי הן התמונות שאת תופסת את עינבי בהליכה. אפשר ממש לעשות מזה תערוכה (של עינבי הולכת).

    השבמחק
  3. עמית עמית עמית עמית !!!!!!
    הלכתי להופעה של ג'סטין ביבר !!!!!!!!!!!!!!!!!
    כשאני ורועי נדבר מתישהו אני אספר לך (:
    נועה

    השבמחק