ארץ טרופית יפה

יום שלישי, 14.6

מאחר ולפורט דאגלאס הגענו בלילה, בבוקר אנחנו נוסעים קצת דרומה לאורך הים, בדרך מתפתלת ויפהפיה שמזכירה לנו את הגרייט אושיין רואד. מגיעים לנקודת תצפית ושם אנחנו נתקלים ב-2 בחורים עם מצנחי רחיפה שבדיוק עומדים לזנק, כאילו חיכו רק לנו. נשארים במקום ורואים אותם מזנקים מהצוק ומרחפים בנחת מעלינו ומעל רצועת החוף היפה.

משם אנחנו ממשיכים צפונה לערוץ מוסמן, שמורת טבע המחזירה אותנו ליערות הגשם הסבוכים. האזור הטרופי של קווינסלנד הוא גם ביתו של הקזוארי, עוף גדול שאינו יודע לעוף (דמוי יען או אמו), צבעו שחור, ראשו כחול והוא עלול להיות תוקפני, אם הוא חש מאויים. הקזוארי חשוב מאד להתפתחותו של יער הגשם, והוא די נדיר.  התמזל מזלנו ומיד כשאנו חונים בכניסה לשמורה אנחנו מבחינים בקזוארי משוטט בין העצים שביער. עד שהמצלמה נשלפה הוא כבר נעלם..

בכניסה לשמורה אנחנו פוגשים "חבר" חדש שרוצה לפגוע בנו. הפעם מדובר בעץ דוקר, משהוא דמוי סרפד גדול. נגיעה בצמח הזה כואבת במשך חודשים. וחשיפה גדולה לצמח יכולה לגרום גם למוות. מעכשיו נזהרים גם מהצמחים.. המסלול בערוץ מוסמן מקסים! יער גשם במיטבו. המסלול כולל גם פינת חמד שבה מפל קטן ולידו בריכה צלולה להדהים וקפואה לגמרי. שי טובל ו-2 שניות אחריו גם עינב, כמובן, נכנסת למים.

חוזרים לפורט דאגלאס, מטיילים קצת בעיירה ומגיעים ל"חוף ארבעת המיילים" היפהפה שלה. מטיילים קצת לאורך החוף, מטפסים לתצפית ואני יוצאת לריצה על החוף (החוף כולל רצועה רחבה של חול ים רטוב וקשה. אידיאלי לריצה) בעוד הילדים משחקים במתקנים שלידו.

יום רביעי, 15.6

שוב אנחנו משכימים ויוצאים צפונה עד לכף טריבוליישן, בלי ויקטוריה (המלצה מעולה של בעלת הקמפינג שלנו). צפונה משם ניתן להמשיך רק ברכב 4X4. הדרך יפה מאד! קצת צפונה למוסמן אנחנו חוצים את נהר דיינטרי במעבורת כבלים משעשעת (לא ברור לנו למה דווקא שם לא בנו גשר). אחרי דיינטרי הכביש נהיה צר והוא מתפתל בתוך יער גשם צפוף ואפלולי. ולפתע מי חוצה את הכביש לפנינו? עוד קזוארי! הפעם המצלמה עלי ואני מצליחה (בקושי) לתפוס אותו. 

המעבורת על הדיינטרי

תצפית על החוף

לאורך הדרך מספר מסלולי הליכה קלים ומסודרים העוברים בתוך יער הגשם הסבוך. במקום יש גם מרכז מבקרים שבו יש מסלול הליכה שעובר בין צמרות העצים (כמו ב-GOR, אבל פחות מרשים) ובו גם מוקרנים סרטונים על החיות והצמחים שבאזור. עשינו "טעות טקטית" ובחרנו לראות סרטון על החיות המסוכנות לאדם שגרות ביערות הגשם. מסתבר שיש כאלה, והרבה! מאותו הרגע הילדים (ושי) לא רצו להמשיך לטייל. עבר להם..

מגיעים עד לכף טריבוליישן ומתמקמים בחוף ים מדהים. משתזפים, מנמנמים וקצת טובלים במים עד שכבר נהיה מאוחר וצריך לזוז בחזרה. חוזרים באותה הדרך עד לקמפינג המאד מוצלח שלנו בפורט דאגלאס.

יום חמישי, 16.6

היום אנחנו נפרדים מפורט דאגלאס ומעפילים לרמת אתרטון. ולא סתם אמרתי מעפילים, כי הרמה היא בגובה של 1000 מטרים וג'סטין שלנו מתאמץ מאד אבל עומד בכבוד בטיפוס המאתגר.

הרמה יפהפיה! הירוק של יערות הגשם הגבוהים התחלף בירוק בהיר של דשא אינסופי. גבעות ירוקות להפליא ועליהן הרבה פרות רועות ופה ושם גם בתים. ממש שוויץ! אנחנו מתמקמים בקמפינג באתרטון עצמה, בירת הרמה, ויוצאים להכיר את האזור. מתחילים בחלקו הצפוני ומבקרים באגם טינארו הגדול. ליד האגם עץ נמצא "עץ הוילון" – עץ תאנה גדול שהופל על ידי עץ טפיל ושורשיו יוצרים וילון רחב ומרשים מאד

אגם טינארו

משם אנחנו עוברים לאגם איצ'ם הקטן והיפהפה. אגם כחול מוקף יער ירוק. המים צלולים ואפילו לא נורא קרים, כך שכולנו ממהרים להיכנס ולשחות. כלומר, שי והילדים ניכנסים מיד ואילו אני רצה מספר הקפות מסביב לאגם (יש מסלול מסודר אם כי מרובה עליות וירידות מסביב לאגם) ורק אז קופצת בשמחה אל המים המדהימים. באגם יש גם מרפסת תצפית המשקיפה על צבי המים שגרים באגם. למרות שחששנו להתאכזב ניסינו ולהפתעתנו ראינו צבים רבים בכל הגדלים. מזל שהמים כל-כך צלולים.

לקראת שקיעה אנחנו עוזבים את האגם המקסים הזה ועוברים לחפש פלטיפוסים!! כן, כן, עדיין לא התייאשנו מהם. כלומר, די התייאשנו אבל אני התעקשתי. והפעם גם זכינו לראות. אחד! לא גדול ופחדן מאוד (צלל ונעלם מיד אחרי הקליק הראשון של המצלמה ואז הופיע שוב הרחק במעלה הנחל), אבל פלטיפוס אמיתי. איזה מתוק! זהו, המשימה הושלמה אפשר לארוז ולחזור.. J

יום שישי, 17.6

היום אנחנו מטיילים במרכז הרמה ובחלקה הדרומי, עוברים ממפל למפל. מתחילים במפלי מאלאנדה, ממשיכים בתצפית מילה-מילה ואז נוסעים במסלול המפלים המפורסם העובר ב-3 מפלים, כשלדעתנו מפלי מילה-מילה היפהפיים הם המרשימים ביותר. המפלים נופלים לבריכה צלולה וקפואה (כרגיל) ולידם דשא ירוק ועליו משתזפים זוגות זוגות של תיירים. שי החליט שהוא בכל זאת נכנס לשחות עד למפל וכמעט קפא באמצע הדרך. אחריו נכנס עוד בחור שהסביר לנו שהוא פשוט לא יכול לוותר, אם גבר אחר עשה את זה..

תצפית על הרמה

גם מפלי זילי ומפלי אלינג'ה בהמשך הסיבוב היו חביבים ביותר 

ממשיכים לטייל בדרום הרמה ומגיעים לרייבנשו, העירה הכי גבוהה בקווינסלנד. לידה נמצאים 2 מפלים נוספים "ליטל מילסטרים" הגועש ו"מילסטרים" הרחב והמרשים. שניהם יפים מאד, אבל אי אפשר להתקרב אליהם ואנחנו מסתפקים בתצפית.

ממשיכים עוד קצת עד לאינר הוט-ספרינגס. מעיינות חמים, יותר נכון רותחים, שנובעים מהקרקע בחום של 60 מעלות(!!). המים משתלבים במי הנחל הקרוב ומצטננים בהדרגה עד לטמפרטורות נורמליות. במקום 6 בריכות ברמות חום שונות. הרגשנו כמו בזהבה ו-3 הדובים: הבריכה הזו חמה מדי, הבריכה הזו קרה מדי, הבריכה הזו מצויינת! בסופו של דבר כל אחד מצא לעצמו את הבריכה שהוא הכי אוהב (ההתלבטות היתה בין 2 בריכות) ושרצנו במים עד שנהיה כבר ממש מאוחר. את הדרך חזרה לאתרטון עשינו בחושך, מה שאנחנו מאד לא אוהבים לעשות כי מאד קשה לנהוג בכבישים המתפתלים והלא מוארים.

יום שבת, 18.6

היום אנחנו יורדים מהרמה חזרה לחוף, הפעם למישן ביץ' שמדרום לקיירנס. בדרך אנחנו עוצרים במחלבה שלצערנו לא עובדת בסופי השבוע כך ש"נאלצנו" להסתפק בעוגת גבינה טעימה.

מישן ביץ' היא עוד עיירת נופש קטנה שאין הרבה מה לעשות בה, אבל יש לה רצועת חוף יפהפיה וארוכה מאד. הקמפינג שלנו ממוקם ממש על חוף הים ואנחנו נכבשים בקלות ובמהירות בקסמו של המקום. מסתבר שכל האזור נפגע קשות בציקלון יאסי שהיה פה בפברואר ומאז הם עסוקים בשיקומו.

הילדים מבלים בבריכה בעוד אני ושי עושים "בוק" צילומים לג'סטין וויקטוריה ומפרסמים מודעות למכירתם. אח"כ כולנו מטיילים קצת על החוף.

יום ראשון, 19.6

ממשיכים לנוח ולנפוש במישן ביץ' היפהפה. שי ואני מתחילים את היום בריצה (כן,כן, שי חזר לרוץ), בעוד הילדים משחקים במתקנים, ממשיכים בקצת לימודים וחוברות עבודה ולקראת הצהריים אנחנו נוסעים לעיר. משוטטים ברחוב הראשי ושוב מתמקמים על החוף היפהפה. הילדים בונים ארמונות בעוד הגדולים מתחרדנים. לקינוח כולנו מטיילים על החוף כשמולנו מתנשא האי דאנק.  ההפלגה לאי עצמו נאסרה מאז הציקלון ולא ברור מתי תחודש.

נוסעים קצת עם הרכב ברחובות העירה היפה. הרבה וילות מרשימות, והרבה מגרשים למכירה (אם מישהוא מעוניין). בצידי הדרכים מרבדי דשא והרבה קנגרואים (חלקם מקפצים בשדות, חלקם דרוסים מתים) ויערות גשם, אבל אנחנו מוותרים על מסלולי הליכה נוספים ביערות וגם קזוארים נוספים לא ראינו, למרות שהאזור מלא בתמרורים המזהירים מפניהם.

יום שני, 20.6

היום, בשעה טובה ומוצלחת, סופסוף מורידים לרועי את הגבס!! הילד כבר ספר את הימים ואת הדקות.. מתייצבים במרפאה של טאלי, בירת ארץ הסוכר, שהיא עיירה קצת יותר גדולה ממישן ביץ', ושם תמורת סכום לא פעוט מנסרים ומורידים את הגבס. איזו שמחה!

ממשיכים בנסיעה לאורכו של ערוץ נחל טאלי הקניוני והמרשים. בערוץ מתקיימים שיוטי ראפטינג בדרגה 3 או 4, תלוי בזרימה, ולכן הם אינם מתאימים לילדים. אנחנו רק מטיילים לאורך הערוץ המתפתל, רואים את האשדים והמפלים, טובלים רגליים וממשיכים למפלי מורי.

בדרך למפלי מורי אנחנו דורסים נחש גדול ושחור ששכב והתחרדן בשמש על הכביש.. מגיעים למפלים היפים ואז יורדים לבדוק את הבריכות שמתחתם. המים קפואים ובעוד אנו מתלבטים אם להיכנס או לא, שי מחליק ונופל למים עם הבגדים ועם הטלפון שבכיס. פורסים מגבות ופוצחים במבצע ייבוש וניגוב יסודי. אחרי כשעה אנחנו מגלים שהמבצע הצליח והטלפון שרד את הרחצה! בינתיים הבנות מחליטות לנצל את ההזדמנות וניכנסות למים.